השפעת מלחמת "חרבות ברזל" על מגמות גירושין והליכים משפטיים בין בני זוג בישראל: ניתוח השוואתי לשנים 2021-2024*

1. מבוא

מלחמת "חרבות ברזל", אשר פרצה בעקבות מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023, הטילה צל כבד על החברה הישראלית והביאה לשינויים דרמטיים בשגרת החיים, במצב הביטחוני, הכלכלי והנפשי של אזרחי המדינה.¹ אירועים אלו, המלווים בתחושת אי-ודאות מתמשכת, לחץ נפשי וכלכלי ניכר, ושיבוש של המרקם החברתי, אינם פוסחים על התא המשפחתי, המהווה את אבן היסוד של החברה.¹ מחקרים ודיווחים ראשוניים מצביעים על קשיים ואתגרים מרובים העומדים בפני משפחות ישראליות בצל המלחמה, לרבות השפעות נפשיות עמוקות.³

מטרתו של ניתוח זה היא לבחון באופן מעמיק את מגמות הגירושין והסכסוכים המשפטיים בין בני זוג בישראל בתקופה שלאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". הניתוח יתמקד בכימות התופעה, תוך השוואה לשנתיים שקדמו למלחמה (אוקטובר 2021 – ספטמבר 2023), ויבחן את הגורמים האפשריים לשינויים שנצפו, בהתבסס על נתונים סטטיסטיים ופרשנויות מומחים. ישנה חשיבות להבנה כי המלחמה אינה בהכרח גורם חיצוני בלבד המשפיע על החלטות זוגיות; היא עשויה לחשוף או להעצים בעיות שרחשו מתחת לפני השטח במערכות יחסים, או לחילופין, בנסיבות מסוימות, אף להוביל להתקרבות בין בני זוג תחת תחושת האיום המשותף.¹ מורכבות זו תיבחן לאורך הניתוח.

הניתוח יפתח בסקירת מגמות פירוק התא המשפחתי בישראל בתקופה שקדמה למלחמה, ימשיך בניתוח הנתונים שנאספו מאז פרוץ המלחמה, ידון בגורמים התורמים ופרספקטיבות מומחים על לחץ זוגי הקשור למלחמה, ויסתיים בניתוח מסכם ותחזית לעתיד. ההשלכות הרחבות יותר של שינויים אלו, כגון הצורך בהיערכות של מערכות התמיכה הסוציאליות והמשפטיות, יידונו אף הן.

2. מגמות פירוק התא המשפחתי בישראל: תמונת מצב טרום-מלחמה (אוקטובר 2021 – ספטמבר 2023)

בחינת נתוני הגירושין וההליכים המשפטיים בין בני זוג בשנתיים שקדמו למלחמת "חרבות ברזל" חיונית לקביעת קו בסיס (Benchmark) להערכת השינויים שחלו בעקבותיה.

ניתוח סטטיסטיקות גירושין מבתי הדין הרבניים:

בשנת 2022, התגרשו בישראל 10,972 זוגות דרך בתי הדין הרבניים.8 בשנת 2023, מספר זה ירד קלות ל-10,838 זוגות, ירידה של כ-1.2% בהשוואה לשנה הקודמת.8 ירידה מתונה זו, טרם השפעתה המלאה של המלחמה, מהווה נקודת ייחוס חשובה, שכן היא מצביעה על כך שהמגמה הכללית לא הייתה של עלייה דרמטית מיידית טרום המלחמה, מה שעשוי להבליט עוד יותר שינויים עתידיים.

באופן כללי, אחוז הגירושין בישראל נמצא במגמת עלייה מתמשכת לאורך השנים, אם כי שיעור הגירושין הגולמי בישראל (כ-1.7 לכל 1,000 איש בשנים 2020-2021) נותר נמוך יחסית לממוצע בעולם המערבי (כ-3 לכל 1,000 איש).¹¹ נתון נוסף המופיע במקורות מסוימים מציין כי "אחוז הגירושין בישראל בשנת 2023 הוא 47.3%".¹¹ יש להתייחס לנתון זה בזהירות, שכן הוא ככל הנראה אינו משקף את שיעור הגירושין השנתי הישיר מתוך כלל הזוגות הנשואים, אלא מדד אחר, כגון הערכה של שיעור הנישואים שיסתיימו בגירושין לאורך זמן. לשם השוואה, מקור אחר מציין כי נכון לשנת 2021, שיעור הגירושין המצטבר בישראל עומד על כ-28%.

סקירת הליכים משפטיים שנפתחו בבתי הדין הרבניים (אוקטובר 2021 – ספטמבר 2023):

נתוני בתי הדין הרבניים מספקים תמונה מפורטת של סוגי ההליכים שנפתחו בין בני זוג. עיקר התיקים כוללים אישור הסכם גירושין, בקשה משותפת לגירושין, בקשות ליישוב סכסוך (המוגשות על ידי הבעל או האישה), תביעות גירושין (המוגשות על ידי הבעל או האישה), וכן תיקים נלווים כגון הסדרי שהות, חלוקת רכוש, מזונות אישה ומזונות ילדים.

ניתוח סוגי התיקים שנפתחו בבתי הדין הרבניים טרום המלחמה יכול לחשוף דפוסים "רגילים" של פנייה לערכאות. לדוגמה, בשנת 2023, טרם השפעתה המלאה של המלחמה, נפתחו 5,455 תיקי אישור הסכם גירושין ו-4,594 בקשות משותפות לגירושין, המצביעים על כך שרוב ההליכים (סה"כ 10,049) החלו בהסכמה. לעומת זאת, באותה שנה הוגשו 1,270 תביעות גירושין על ידי הבעל ו-2,567 תביעות גירושין על ידי האישה, סך של 3,837 תיקי גירושין שהחלו בסכסוך.⁹ הבנת יחס זה טרום המלחמה תאפשר לזהות האם המלחמה הובילה לשינוי בדפוס זה.

טבלה 1: נתוני גירושין ופתיחת תיקים מרכזיים בבתי הדין הרבניים (2021-2023)

סוג הליך/נתון	2021	2022	2023
סך הגירושין	11,052	10,972	10,838
אישור הסכם גירושין	5,754	5,600	5,455
בקשה משותפת לגירושין	4,751	4,729	4,594
תביעת גירושין (ע"י הבעל)	1,363	1,358	1,270
תביעת גירושין (ע"י האישה)	2,506	2,500	2,567
בקשה ליישוב סכסוך (ע"י הבעל)	3,091	3,227	3,098
בקשה ליישוב סכסוך (ע"י האישה)	3,819	4,028	4,008

מקורות: סך גירושין [⁸ (עבור 2021), ⁹]; פתיחת תיקים.⁹

טבלה זו מרכזת את נתוני הבסיס הרלוונטיים לתקופה שלפני המלחמה, ומאפשרת להבין את "נקודת הפתיחה" הכמותית לפני ניתוח השפעות המלחמה. היא חיונית לצורך ההשוואה שתבוצע בהמשך הניתוח, ותספק בסיס אובייקטיבי להערכת השינויים.

נתונים מבתי המשפט לענייני משפחה:

המידע הזמין לגבי הליכים בבתי המשפט לענייני משפחה בתקופה זו מוגבל יותר ברמת הפירוט הנדרשת לשאילתה. מקורות מציינים קיום של דוחות ממשרד הרווחה על פגישות מהו"ת (גישור חובה טרום הגשת תביעה) לשנים 2020-2023, אך ללא נתונים מספריים מוחלטים על היקף הפגישות או תוצאותיהן.13 דוחות כלליים של הנהלת בתי המשפט 14 מספקים נתונים על סך התיקים במערכת המשפט, אך אינם מפרטים באופן ספציפי לגבי סוגי סכסוכים זוגיים בבתי המשפט למשפחה ברמה שתאפשר השוואה ישירה לנתוני בתי הדין הרבניים. לכן, עיקר הניתוח ההשוואתי יתבסס על נתוני בתי הדין הרבניים.

3. השפעת מלחמת "חרבות ברזל" על שיעורי הגירושין וההליכים המשפטיים

הנתונים שנאספו מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", ובעיקר נתוני שנת 2024, מצביעים על שינויים משמעותיים במגמות הגירושין ופתיחת ההליכים המשפטיים בין בני זוג בישראל.

הצגת נתוני גירושין מאז 7 באוקטובר 2023 (בעיקר נתוני 2024):

בשנת 2024, התגרשו בבתי הדין הרבניים 11,542 זוגות. נתון זה משקף עלייה של 6.5% לעומת 10,838 הזוגות שהתגרשו בשנת 2023.16 מקורות רבים מציינים במפורש כי עלייה זו נרשמה על רקע המלחמה.16

ניתוח השוואתי:

העלייה של 6.5% במספר הגירושין בשנת 2024 היא משמעותית, במיוחד לאור הירידה הקלה של 1.2% שנצפתה בשנת 2023 בהשוואה ל-2022. שינוי מגמה זה מצביע על השפעה ניכרת של המלחמה על החלטות זוגות לסיים את קשר הנישואין.

מגמות בפתיחת הליכים משפטיים שונים בבתי הדין הרבניים לאחר פרוץ המלחמה:

במקביל לעלייה במספר הגירושין, חלה עלייה משמעותית גם במספר הכולל של התיקים שנפתחו בבתי הדין הרבניים. בשנת 2024 נפתחו 113,179 תיקים, לעומת 102,901 תיקים שנפתחו בשנת 2023 – עלייה של כ-10%.16 עלייה זו, שהיא רחבה יותר מהעלייה בסך הגירושין, מצביעה על כך שהמלחמה לא רק הובילה ליותר גירושין סופיים, אלא גם ליותר סכסוכים משפטיים בתוך המשפחה שאינם בהכרח מסתיימים בגירושין, או מהווים שלבים מקדימים לכך. הנתונים מראים עליות גם בתיקי חלוקת רכוש (+4%), הסדרי שהות (+2%), ותיקי מזונות ילדים שנפתחו על ידי נשים (+11%) בשנת 2024 בהשוואה ל-2023.18 משמעות הדבר היא עומס גובר על בתי הדין במגוון רחב של סוגיות משפחתיות, המעיד על כך שהמלחמה מערערת היבטים שונים של היחסים המשפחתיים.

נתוני 2024 מראים כי 58% מהתיקים בבתי הדין הרבניים החלו בהסכמה, בעוד 41% החלו בסכסוך.¹⁸ בחינה פרטנית של סוגי התיקים שנפתחו מגלה דפוסים מעניינים: מספר תיקי "אישור הסכם גירושין" עלה ב-5% (מ-5,455 בשנת 2023 ל-5,734 בשנת 2024), ומספר "הבקשות המשותפות לגירושין" עלה בשיעור חד יותר של 11% (מ-4,594 ל-5,099).¹⁸ במקביל, מספר "הבקשות ליישוב סכסוך" שהוגשו על ידי נשים עלה ב-13% (מ-4,008 ל-4,539), ומספר תביעות הגירושין שהוגשו על ידי נשים עלה ב-3% (מ-2,567 ל-2,644).¹⁸ העלייה המשמעותית יותר בבקשות משותפות לגירושין ובבקשות ליישוב סכסוך מצד נשים עשויה להצביע על שני דפוסים מקבילים: מצד אחד, זוגות המגיעים להחלטה משותפת על רקע הלחצים הכבדים, ומצד שני, נשים הנוטלות יוזמה אקטיבית יותר בחיפוש אחר פתרון למשבר הזוגי, ייתכן בשל עומס יתר הנובע מהמצב, כגון טיפול בילדים לבדן עקב שירות מילואים של בן הזוג או לחץ כלכלי מוגבר.¹

טבלה 2: השוואת נתוני גירושין ופתיחת תיקים מרכזיים בבתי הדין הרבניים: 2023 לעומת 2024 (לאחר פרוץ המלחמה)

סוג הליך/נתון	2023	2024	שינוי באחוזים (%)
סך הגירושין	10,838	11,542	+6.5%
סך התיקים שנפתחו	102,901	113,179	+10% (בערך)
אישור הסכם גירושין	5,455	5,734	+5%
בקשה משותפת לגירושין	4,594	5,099	+11%
תביעת גירושין (ע"י הבעל)	1,270	1,338	+5%
תביעת גירושין (ע"י האישה)	2,567	2,644	+3%
בקשה ליישוב סכסוך (ע"י הבעל)	3,098	3,152	+2%
בקשה ליישוב סכסוך (ע"י האישה)	4,008	4,539	+13%
הסדרי שהות (החזקת ילדים)	2,138	2,182	+2%
חלוקת רכוש	1,709	1,773	+4%
מזונות אישה	892	847	-5%
מזונות ילדים (נפתח ע"י האישה)	1,267	1,405	+11%
מזונות ילדים (נפתח ע"י הבעל)	424	444	+5%

מקורות: ⁹ (לשנת 2023); ¹⁶ (לשנת 2024).

טבלה זו מציגה באופן ברור ומיידי את השינויים הכמותיים שחלו בתקופה שלאחר פרוץ המלחמה, מאפשרת לזהות אילו סוגי הליכים הושפעו במידה הרבה ביותר, ומהווה את ליבת הממצאים הכמותיים של הניתוח.

נתונים מבתי המשפט לענייני משפחה:

כפי שצוין קודם, המקורות שסופקו אינם מכילים נתונים סטטיסטיים מפורטים מבתי המשפט לענייני משפחה לתקופה הספציפית שלאחר 7 באוקטובר 2023 ברמת הפירוט של נתוני בתי הדין הרבניים. הניתוח השנתי של הנהלת בתי המשפט לשנת 2023 מציין כי קצב שמיעת התיקים הושפע ממצב החירום שהוכרז עם פרוץ המלחמה, אך אינו מספק פירוט על סוגי תיקי משפחה.15

השפעות אזוריות:

הנתונים מצביעים על שונות אזורית ניכרת בהשפעת המלחמה על שיעורי הגירושין. בשנת 2024, נרשמו זינוקים דרמטיים בשיעור הגירושין בערים מסוימות כמו אריאל (עלייה של 88%) וצור הדסה (עלייה של 85%). לעומת זאת, בערים אחרות, בעיקר בצפון הארץ, נרשמו ירידות, כגון בכרמיאל (ירידה של 35%) ובקריית שמונה (ירידה של 21%), כאשר במקרה של קריית שמונה ייתכן שהדבר קשור לפינוי תושבי העיר.16 בתל אביב נרשמה עלייה חדה של 15% במספר המתגרשים, בעוד שבירושלים נרשמה ירידה קלה של 4%.16 באשקלון, עיר שחוותה ירידה במספר המתגרשים בשנת 2023 8, נרשם זינוק של 31% בשנת 2024.19 השונות האזורית מדגישה כי השפעת המלחמה אינה אחידה, וכי גורמים מקומיים כגון פינוי יישובים, רמת החשיפה ללחימה, לחץ ביטחוני מוגבר ומאפיינים דמוגרפיים, עשויים למלא תפקיד בעיצוב המגמות. הדבר מצביע על כך שמדיניות תמיכה וסיוע למשפחות צריכה להיות מותאמת לאזורים ולקהילות ספציפיות.

4. גורמים תורמים ופרספקטיבות מומחים על לחץ זוגי הקשור למלחמה

העלייה בשיעורי הגירושין ובפתיחת הליכים משפטיים מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" אינה תופעה מקרית, אלא תוצאה של מכלול לחצים ואתגרים שהמלחמה הציבה בפני התא המשפחתי בישראל. חוות דעת של מומחים מתחום המשפט והטיפול, בשילוב עם נתונים על המצב הנפשי והכלכלי, שופכות אור על המנגנונים המורכבים הפועלים.

מנגנוני ההשפעה של המלחמה על יציבות זוגית:

מומחים מצביעים על מספר גורמים מרכזיים התורמים ללחץ זוגי מוגבר בתקופת המלחמה:

• היעדרות ממושכת עקב שירות מילואים: גיוס נרחב וממושך של אזרחים לשירות מילואים יצר עומס כבד על בני ובנות הזוג שנותרו בעורף, ובפרט על אימהות שנאלצו להתמודד לבדן עם ניהול משק הבית וגידול הילדים. פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום דיני המשפחה והירושה הדגיש את שיבוש הסדרי השהות, הקושי של נשים שבן זוגן במילואים, וכן בעיות הקשורות לתשלום מזונות כאשר האב מגויס.¹
• מצוקה כלכלית: המלחמה החריפה את המשבר הכלכלי עבור משפחות רבות, בין אם עקב פגיעה בעסקים, הוצאה לחל"ת או ירידה בהכנסות. קשיים כלכליים מהווים גורם מרכזי למתחים בזוגיות ועלולים להוביל לגירושין.¹ עורכי דין מהתחום מציינים כי הבעיה הכלכלית שהעצימה בתקופת 'חרבות ברזל' אכן מייצרת יותר מקרי גירושין.⁷
• לחץ רגשי מוגבר וטראומה: המלחמה גובה מחיר רגשי כבד מהאוכלוסייה כולה. חשיפה לאירועי אלימות, אובדן, חרדה מתמדת ואי-ודאות לגבי העתיד עלולים להוביל למצוקה נפשית, דיכאון, תסמיני פוסט-טראומה (PTSD) ואף להחלטות אימפולסיביות בנוגע לקשר הזוגי.¹ דוחות של מכון ברוקדייל ומבקר המדינה מצביעים על היקפים נרחבים של מצוקה נפשית באוכלוסייה, כולל בקרב ילדים ובני נוער, ועל הקושי של משפחות לספק מענה רגשי הולם.³ לדוגמה, סקר משרד מבקר המדינה (אפריל 2024) מצא כי 34% מהמשתתפים דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה או דיכאון ברמה בינונית או חמורה.⁶ לחץ נפשי כה נרחב מהווה גורם סיכון משמעותי ליציבות הזוגית וההורית.
• שינוי סדרי עדיפויות ותפיסת חיים: המפגש עם מציאות המלחמה והאיום הקיומי עשוי לגרום לאנשים להעריך מחדש את חייהם ואת סדרי העדיפויות שלהם. עורכי דין מהתחום שנשאלו בנושא מסרו כי המלחמה גרמה לאנשים מסוימים להבין שהחיים קצרים והם אינם רוצים לבזבז אותם בנישואים אומללים. מנגד, לדבריהם, ישנם גם כאלו שהמלחמה גרמה להם לראות את הסכסוכים המשפחתיים כקטנוניים אל מול הסבל הכללי.⁷
• עלייה במודעות להסדרים משפטיים: המלחמה והמוחשיות של המוות הובילו לעלייה במודעות הציבור לחשיבות של הסדרת עניינים משפטיים, כגון עריכת צוואות והסכמים משפחתיים, במיוחד במשפחות עם עסקים משותפים.¹

דפוסים נצפים והשערות:

כבר בדצמבר 2023, ציינו גורמים משפטיים כי נצפתה רגיעה ראשונית במגמת הגירושין, והועלתה תהייה האם מדובר בירידה זמנית שתוביל לעלייה בהמשך, בדומה למה שנחווה בתקופת הקורונה²_. הערכות נוספות מפי מומחים בתחום היו שבתקופות קשות יש נטייה ראשונית להישאר יחד, אך עם סיום התקופה הקשה צפוי זינוק בשיעורי הגירושין⁷. נתוני 2024, המצביעים על עלייה של 6.5% במספר הזוגות המתגרשים, מאששים במידה מסוימת את ההשערה שהעלייה מגיעה לאחר תקופת הסתגלות ראשונית ללחצי המלחמה.

השפעות על קבוצות אוכלוסייה ספציפיות:

מחקר של מכון ברוקדייל זיהה קבוצות סיכון לפגיעה נפשית וכלכלית בקרב צעירים, ביניהן נשים, ערבים, זוגות לא נשואים, בעלי מוגבלויות, הורים לילדים, תושבי הפריפריה ובעלי הכנסה נמוכה⁵. לחצים אלו, גם אם אינם מובילים ישירות לגירושין, עלולים להשפיע בעקיפין על יציבות זוגית.

בנוסף, נתונים על שינויים בשיעורי הגירושין ביישובים חרדיים מצביעים על מגמות מורכבות, עם עליות חדות ביישובים מסוימים (כגון מודיעין עילית בשנת 2023 ⁸, ובני ברק וביתר עילית בשנת 2024 ¹⁹) וירידות באחרים. יש המציינים כי השינוי במעמד האישה במגזר החרדי הופך את הגירושין לנגישים יותר, גם כאשר יש מספר גבוה יחסית של ילדים.⁸

ניתוח הגורמים הללו חושף מתח מובנה בין הרצון לשמור על יציבות משפחתית בתקופת חירום לאומית לבין הלחצים האישיים והזוגיים העצומים שהמלחמה מייצרת. ההחלטה להתגרש בתקופה כזו עשויה להיות טעונה במיוחד, והעלייה בנתוני 2024 מצביעה על כך שבמקרים רבים הלחצים גוברים על הרצון לשמר את הסטטוס קוו. עדות למורכבות זו ניתן למצוא בקריאתם של עורכי דין לעמיתיהם לנסות ולהנחות לקוחות לפיוס אם הרצון להתגרש נובע ישירות מהשפעות המלחמה.¹

זאת ועוד, המלחמה יצרה צורך בהתאמות משפטיות וחקיקתיות חדשות, כגון תיקונים לחוק הירושה והכרה במעמד ארוס/ה של חלל צה"ל¹.  הדבר מצביע על כך שהמערכת המשפטית מנסה להגיב לאתגרים הייחודיים, אך ייתכן שקיימים פערים נוספים בתחום דיני המשפחה הדורשים התייחסות, כמו הצורך במנגנון פיצוי לאם גרושה שטיפלה בילדים לבדה בזמן שירות המילואים של האב, או מנגנון חירום לדמי מזונות בתקופות משבר.¹

5. ניתוח מסכם ותחזית לעתיד

הניתוח המקיף של נתוני הגירושין וההליכים המשפטיים בין בני זוג בישראל, בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמת "חרבות ברזל", מצביע באופן ברור על השפעתה המשמעותית של המלחמה על התא המשפחתי.

סיכום הממצאים המרכזיים:

הממצא הכמותי הבולט ביותר הוא העלייה של 6.5% במספר הזוגות שהתגרשו בבתי הדין הרבניים בשנת 2024 בהשוואה לשנת 2023, לצד עלייה של כ-10% בסך התיקים שנפתחו בבתי הדין הרבניים באותה תקופה. עלייה זו מגיעה לאחר ירידה קלה במספר הגירושין שנרשמה בשנת 2023 טרם השפעתה המלאה של המלחמה. ניתוח סוגי התיקים חושף עליות משמעותיות במיוחד ב"בקשות משותפות לגירושין" (+11%), "בקשות ליישוב סכסוך" שהוגשו על ידי נשים (+13%), ו"תיקי מזונות ילדים" שנפתחו על ידי נשים (+11%) בשנת 2024.

הערכת תפקידה של המלחמה כגורם לחץ:

השילוב בין הנתונים הכמותיים לבין פרשנויות המומחים מצביע על כך שהמלחמה פועלת כגורם לחץ רב-ממדי על מערכות יחסים זוגיות. היא מהווה "זרז" לתהליכים שהיו קיימים מתחת לפני השטח במערכות יחסים מסוימות, ובמקרים אחרים היא מהווה "סיבה" ישירה להתערערות הקשר עקב לחצים כלכליים, נפשיים, והיעדרויות ממושכות של אחד מבני הזוג. כפי שצוין, המלחמה עשויה לגרום לאנשים להעריך מחדש את חייהם ואת מערכות היחסים שלהם, מה שיכול להוביל הן לחיזוק קשרים והן לפירוקם⁷.

השלכות ארוכות טווח אפשריות:

ההשפעות של מלחמת "חרבות ברזל" על התא המשפחתי צפויות להיות ארוכות טווח ולהימשך גם לאחר סיום הלחימה הפעילה. ההשלכות הכלכליות והנפשיות המתמשכות, כולל תופעות של פוסט-טראומה וקשיי הסתגלות, עלולות להמשיך ולהעיב על יציבותן של משפחות רבות. ישנה הערכה כי ייתכן ונראה זינוק נוסף בשיעורי הגירושין כאשר התקופה הקשה והמיידית של המלחמה תסתיים לחלוטין, ואנשים יתפנו לעבד את החוויות ולהתמודד עם ההשלכות על חייהם האישיים.⁷

השלכות אלו מחייבות היערכות והתאמה של שירותי התמיכה והסיוע למשפחות, לרבות הרחבת שירותי ייעוץ זוגי ומשפחתי, טיפול רגשי פרטני וזוגי, סיוע כלכלי ממוקד וסיוע משפטי נגיש.¹

אין להתעלם מההשפעה המשמעותית על ילדים הגדלים באווירה של מתח משפחתי מוגבר או חווים את פירוק התא המשפחתי. פגיעותם של ילדים ובני נוער בתקופות משבר הודגשה במחקרים³, ויש להבטיח להם מענים טיפוליים ותמיכה מתאימה.

ייתכן שהמלחמה והשלכותיה יובילו לשינוי בנורמות החברתיות סביב גירושין בישראל. אם שיעורי הגירושין יישארו גבוהים לאורך זמן, הדבר עשוי להפוך את הגירושין לתופעה "מנורמלת" יותר בחברה הישראלית. מצב זה יכול, מצד אחד, להפחית את הסטיגמה הנלווית לגירושין, אך מצד שני, הוא ידגיש את הצורך הגובר במשאבים קהילתיים ומדינתיים לתמיכה במשפחות בתהליכי פירוק ובמשפחות חד-הוריות. הדיון הציבורי הנרחב סביב השפעות המלחמה על משפחות² כבר מעלה את הנושא למודעות הציבורית.

לבסוף, הצורך הדחוף בחיזוק מערך בריאות הנפש והשירותים הסוציאליים בישראל, כפי שעולה מדוחות מבקר המדינה ומשרד הבריאות⁴, קשור באופן ישיר ליכולתן של משפחות להתמודד עם לחצי המלחמה. חוסן נפשי וכלכלי של הפרט והמשפחה הם גורמי מגן משמעותיים מפני התפרקות זוגית. השקעה בתחומים אלו אינה רק מענה למשבר הנוכחי, אלא גם השקעה ביציבות המשפחה ובחוסנה של החברה הישראלית כולה בטווח הארוך.

תחומים למעקב נוסף או למחקר עתידי:

להבנה מעמיקה יותר של התופעה והשלכותיה, נדרש מעקב ומחקר נוסף בתחומים הבאים:

• איסוף וניתוח נתונים מפורטים מבתי המשפט לענייני משפחה, בדגש על סוגי הסכסוכים והיקפם, כאשר אלו יתפרסמו.
• מעקב רב-שנתי אחר מגמות הגירושין וההליכים המשפטיים כדי להעריך את ההשפעות ארוכות הטווח של המלחמה.
• ביצוע מחקרים איכותניים שיבחנו לעומק את חוויותיהם של זוגות שהתגרשו או חוו קשיים זוגיים על רקע המלחמה, כדי להבין את התהליכים האישיים והזוגיים המורכבים.
• בחינה ממוקדת של ההשפעה על קבוצות אוכלוסייה ספציפיות, כגון משפחות מפונים, משפחות משרתי מילואים, ונפגעי טראומה ישירים מהמלחמה.

הבנת הממדים השונים של השפעת המלחמה על התא המשפחתי חיונית לעיצוב מדיניות תומכת ואפקטיבית שתסייע למשפחות בישראל להתמודד עם האתגרים הנוכחיים והעתידיים.

מראי מקום

1. פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום דיני המשפחה והירושה, כפי שסוקר בכתבה מאת ניסן שטראוכלר, כלכליסט (24.07.24). זמין כאן וכן כאן ¹
2. "המלחמה משפיעה על כמות המתגרשים בישראל", כלכליסט (04.12.23). זמין כאן ²
3. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, "השפעות מלחמת 'חרבות ברזל' על ילדים ובני נוער בישראל" (2024). זמין כאן ³
4. משרד מבקר המדינה, "היערכות מערך בריאות הנפש ומימוש הזכויות של נפגעי פעולות איבה ואירועי טרור במלחמת חרבות ברזל" (יולי 2024). זמין כאן ⁴
5. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, "השפעות מלחמת חרבות ברזל על הצעירים בישראל: ממצאי סקר" (2024). זמין כאן ⁵
6. משרד מבקר המדינה, נתוני סקר אפריל 2024, כפי שפורסמו בדוח "היבטים בטיפול הממשלה באזרחים שפונו מבתיהם עקב מלחמת 'חרבות ברזל' ובשיקומם" (אוגוסט 2024). נתונים מפורטים יותר זמינים בדוח על מערך בריאות הנפש. ⁶
7. עורכי דין מהתחום, כפי שצוטטו בכתבה בכלכליסט (24.07.24) על פורום Duns 100. זמין כאן ⁷
8. נתוני גירושין לשנת 2023 ו-2022, הנהלת בתי הדין הרבניים, כפי שפורסמו בכלי תקשורת שונים, לדוגמה: "ירידה קלה במספר המתגרשים: כמה זוגות התגרשו בעיר שלכם ב-2023?", Ynet (09.04.24). זמין כאן ⁸ וכן "שלום שלום, ואל תופיע לי בחלום: כמה מתגרשים בכל עיר בישראל? | הרשימה המלאה", מעריב (09.04.24). זמין כאן ¹⁰
9. הנהלת בתי הדין הרבניים, "סיכום לשנת 2023: נתונים כלליים על פעילות בתי הדין הרבניים". זמין באתר Gov.il (מסמך PDF). ⁹
10. "10,838 זוגות התגרשו בישראל בשנת 2023", וואלה! (09.04.24). זמין כאן ²⁰
11. "אחוז הגירושין בישראל 2023", LawLink.co.il (דצמבר 2023). זמין כאן
12. "יחידות הסיוע שליד ערכאות השיפוט – נתונים מספריים", Shared-Parenting.co.il. זמין כאן ¹³
13. הנהלת בתי המשפט, "דין וחשבון על פעילות מערכת בתי המשפט בשנת 2022". זמין באתר Gov.il. ²¹
14. הנהלת בתי המשפט, "דוח שנתי 2023". זמין באתר Gov.il. ²² (הערה: הגישה לקובץ PDF ספציפי ¹⁵ נכשלה, אך התוכן הכללי של הדוח זמין דרך ²²).
15. "זינוק בשיעור הגירושין: אלה הערים בהן מתגרשים הכי הרבה", ישראל היום (05.02.25). זמין כאן ¹⁶
16. "עצוב: זה מספר הזוגות שהתגרשו בשנת 2024", סרוגים (04.02.25). זמין כאן ¹
17. הנהלת בתי הדין הרבניים, "סיכום לשנת 2024: נתונים כלליים על פעילות בתי הדין הרבניים". זמין באתר Gov.il (מסמך PDF). ¹⁸
18. "עלייה של 6.5% במספר המתגרשים בצל המלחמה; זינוק בבני ברק ובביתר עילית", Ynet (04.02.25). זמין כאן ¹⁹

*מחקר זה נעשה באמצעות בינה מלאכותית, אין לעשות כל שימוש בתוכנו לצרכים משפטיים ו/או מסחריים.